במסגרת תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81 א'1 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז 1967, נתבע/חייב אשר זקוק למסמכים המצויים ברשות התובע על-מנת לבסס את הגנתו רשאי לפנות לצד השני ולבקשם, ועל הצד השני להעביר לו מסמכים אלו כאשר במידה ולא יעשה כן, סביר שתינתן לצד השני הרשות להגן מטעם סירובו בלבד.
כך לדוגמא, כאשר מדובר בתביעה של בנק נגד לקוח, והנתבע- הלקוח, מבקש לעיין במסמכי הבנק על-מנת לבסס את טענות ההגנה שלו, הוכרה זכותו של הנתבע לבקש גילוי מסמכים עוד בטרם התקיים הדיון בבקשת הרשות להגן (למשל – ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5), 133).
הטעם לכך, מצוי בעובדה כי נתבע המבקש רשות להתגונן מחויב "להכבד" ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית "אינני חייב", אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להגן – זו אינה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות, אלא מסקנה משפטית, וספק אם בכלל מקומה בתצהיר מבלי שהונחו היסודות העובדתיים לביסוסה, ולכן העברת המסמכים המהווים את החוב לרשות החייב נדרשת לצורך זה שעה שהחייב פנה לבקשם.
הלכה זאת עוגנה בפס"ד ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, שם נקבע בתביעה ביחסי בין בנק ולקוח, כי בשלב מוקדם של הדיון די בצירוף ההסכמים ובפירוט היתרה הסופית של הלקוח, עם זאת ככל שאלה אינם מאפשרים לנתבע להתגונן כראוי, זכותו של הנתבע לדרוש מסמכים ופרטים נוספים. אם לא ייענה, כי אז יוכל לקבל רשות להתגונן מסיבה שלא קיבל מסמכים אלו בלבד.
אם כן, מומלץ לצרף לתביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל את כל המסמכים המהווים את התביעה על מנת למנוע מן הצד השני לטעון טענות אלו, ובכל מקרה במידה ולא צורפו המסמכים זכאי הצד השני לבקשם על מנת לנסח את הגנתו- ומוטב לתובע להעביר מסמכים אלו לצד השני לאחר שביקש, שאם לא כן- תינתן לו רשות להגן.
*אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין.
