>

>

חושבים לחתום על זיכרון דברים? הנה מספר דברים שחשוב שתדעו:

אנשים רבים מאמינים כי זיכרון דברים הינו מסמך שניתן להקל ראש בניסוחו שכן הוא מהווה רק שלב ביניים עד לחתימת הסכם סופי – האומנם?

זיכרון דברים הינו מסמך מחייב לכל דבר ועניין ובוודאי כאשר מדובר בעסקת נדל"ן כגון קנייה או מכירה של דירת מגורים. ברוב המקרים, זיכרון דברים הינו מסמך מצומצם יחסית אשר בא למסדיר (באופן כללי) את ההבנות הבסיסיות אליהן הגיעו הצדדים לעסקה. הבנות אשר אמורות, בשלב מאוחר יותר, לקבל פירוט משמעותי במסגרת הסכם סופי. יחד עם זאת, חשוב להבין כי לזיכרון דברים חשיבות גדולה הרבה יותר מאשר רק העלאת ההבנות בין הצדדים על הכתב ולחתימתו משמעויות משפטיות נוספות.

לדוגמא, חשוב לדעת כי רשויות המיסוי (מקרקעין) רואות ביום חתימת זיכרון הדברים כמועד בו מתחילים לספור את התקופה הקבועה בחוק להגשת הצהרה על ביצוע העסקה (מס רכישה ומס שבח). ובהקשר זה ראוי לציין, כי למועד זה משמעות גדולה שכן במקרים מסוימים תכנון נכון ולגיטימי של מועד החתימה יכול לחסוך לצדדים כסף רב (למשל בחישוב תשלום המס או בקבלת פטור וכדומה). כמו כן, במקרים מסוימים ניתן באמצעות זיכרון הדברים לבצע פעולת רישום הערת אזהרה על הנכס בפנקס רישום המקרקעין (הטאבו). לרישום זה חשיבות גדולה ויש צורך להסדיר עניין זה מראש.

חשוב לזכור כי גם אם קיים חשש שהעסקה תתפספס במידה ולא ייחתם זיכרון הדברים ובהקדם לא כדי להקל ראש בניסוח של המסמך מאחר ובהעדר סעיפים מתבקשים, ייתכן ולא יראו בזיכרון הדברים כמסמך מחייב. כך למשל, זיכרון דברים של עסקת רכישה או מכירה של דירת מגורים אמור לכלול בתוכו, בין היתר, פירוט מלא של הצדדים לעסקה, תיאור הנכס, מחיר, מועדים רלוונטיים, הוצאות ותשלומים לרבות עבור מיסוי מקרקעין.

במידה וזיכרון דברים ינוסח באופן לוקה בחסר יכול הדבר להוות עילה לביטולו במסגרת הליך משפטי ולכל הפחות ליצור חוסר בהירות ומחלוקת בין הצדדים לעסקה. לפי-כך, אין מקום להקל ראש בעת חתימה על זיכרון דברים במיוחד אם אין בידכם הניסיון והידע המקצועי הנדרשים לעריכת מסמך מחייב ובעל משמעות משפטית חשובה.

**אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.
בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין.

אולי יענייך אותך:

דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין

בהתאם לסעיף 8 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969, התחייבות לעשות עסקה במקרקעין דורשת מסמך כתוב. מדובר בדרישה חוקית מהותית, אשר מתנה תוקף משפטי של התחייבות במקרקעין – בקיומו של מסמך כתוב.

לקביעה חוקית זאת משמעות גדולה, שכן בהעדר התחייבות בכתב כדרישת סעיף 8 לחוק המקרקעין, אין עסקה ואין תוקף להתחייבות אף אם הוכחה התחייבות בעל פה.  ולכן, חובה על צדדים בעסקת מקרקעין היא להעלות את ההתחייבות על הכתב ולעולם לא להסתמך על אמירות בעל פה.

קרא עוד »

אלו תנאים צריך להכיל הסכם שותפות?

שותפות היא גוף משפטי שבו שני אנשים או יותר חוברים יחדיו לשם ניהול עסק למטרת הפקת רווחים.
כדי לצמצם את הפוטנציאל למורכבות ולקונפליקטים בין שותפים במסגרת המשפטית של שותפות, יצירת הסכם שותפות הוא הכרח.
הסכם השותפות הוא מסמך המשפטי, המכתיב את אופן ניהול העסק, ומפרט את מערכת היחסים בין כל אחד מהשותפים.

קרא עוד »

הקמת חברה בע"מ, מהם השיקולים? האם וכיצד להקים?

הרעיון שעומד מאחורי הקמת חברה בע"מ הינו הפרדה בין בעלי המניות לחברה עצמה. חברה מוגדרת כאישיות משפטית נפרדת עם מספר זיהוי משלה (ח.פ.).
בין החברה לבעלי המניות ישנה חציצה ("מסך"), אשר מפריד ביניהם ובין החברה, ככלל, חובות החברה הינם עצמאיים ונפרדים, בהם חבה החברה בלבד.
לכך יש חריגים כמובן, כדוגמת חתימתו של בעל מניות בחברה על ערבות אישית לחובות החברה.

קרא עוד »
דילוג לתוכן