נתבע אשר ניתן נגדו פסק דין במסגרת הליך משפטי – מבלי שהגיש כתב הגנה, יכול לבקש את ביטול פסק הדין בהתאם לתנאים הקבועים בדין. לדוגמא כאשר הנתבע כלל לא ידע שהוגשה נגדו תביעה במצב בו כתב התביעה כלל לא הועבר לידי הנתבע.
בקשה לביטול פסק דין צריכה להיות מוגשת בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבע, ובית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין במקרים המתאימים לשיקול דעתו.
בקשה לביטול פסק דין מוגשת לבית המשפט המוסמך, בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות המועלות בבקשה.
במסגרת בקשה לביטול פסק דין, על הנתבע להתייחס:
- לסיבה בגינה לא הוגש כתב הגנה – כאשר ההליך בעצם פגום מעיקרו, ולא בוצעה המצאה של כתב התביעה כראוי.
- לסיכויי הצלחתה של הגנת הנתבע – המבקש את ביטול פסק הדין להצביע על טענות הגנה טובות וראויות לבירור כי יגרם עיוות דין ככל שלא יבוטל פסק הדין נגדו.
השיקול השני, סיכויי הצלחתו של הנתבע, הינו כבד יותר מהשיקול הראשון. זאת אומרת שכאשר יראה הנתבע סיכויי הגנה כלשהם בתביעה, ככל הנראה יבוטל פסק הדין, אלא במקרים בהם לא הוגש כתב הגנה כתוצאה מזלזול בבית משפט וללא כל סיבה סבירה (לעיון נוסף ראה- רע"א 7657/11 גריסרו נ' ברמן, [פורסם בנבו] פסקה 8 (18.6.2012).
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מעגנת את האפשרות להורות על ביטול החלטה או פסק דין שניתנו במעמד צד אחד:
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים".
מגמתם של בתי המשפט היא לאפשר לנתבעים להתגונן מפני תביעות, ולכן במקרים רבים בית המשפט יבטל את פסק הדין ולפי שיקול דעתו יטיל הוצאות על הצד המבקש כלשון תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי.
***אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.
בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין.
