>

>

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018

בתאריך ה- 15.09.2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פרעון, החוק החליף את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם – 1980], וחל על חייבים אשר ביקשו צו פתיחת הליכים או שאולצו לקבל צו פתיחת הליכים לבקשת נושה – החל מיום כניסתו של החוק לתוקף.

החוק מתווה את ניהולו של הליך חדלות פירעון, כאשר הרעיון המנחה הוא כי החייב יעבור הליך "שיקומי" מסוים, כך לדוגמא ברוב המקרים החייב לא יקבל "הפטר" לחובותיו בתקופה של פחות משלוש שנים.

החוק חל על חייבים ותאגידים, אשר צברו חובות של מעל 150,000 ש"ח.
בקשת חייב לחדלות פירעון בסכום של מתחת ל-150,000 ש"ח תוגש ללשכת ההוצאה לפועל המוסמכת, בעוד שבקשת חייב לחדלות פירעון בסכום של מעל 150,000 ש"ח תוגש לבית משפט השלום המוסמך.

הממונה (הכנ"ר) ידון בשלבים רבים של תיק חדלות הפירעון ויוקנו לו סמכויות שיפוטיות רבות. 

בית המשפט ייתן צו פתיחת הליכים להליך חדלות הפירעון לאחר קבלת עמדת הממונה. בצו יקבע בית המשפט דיון בהליך וימנה נאמן להליך.

עד למועד הדיון, הנאמן יבדוק את תביעות החוב, יגיש דו"ח לבית המשפט בו המלצה על תכנית פירעון לחייב, יזמן את החייב לבירור (חקירה) ויבצע כל פעולה נוספת הנדרשת בהתאם לנסיבות המקרה.

במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן לממש את דירת המגורים של החייב, זאת במידה ומכירת הדירה תביא תועלת לנושים וכל מקרה יבחן לגופו על ידי בית משפט.

התנאים המקדימים להגשת בקשה לצו פתיחת הליכים הינם כי החייב מצוי בחדלות פירעון או על סף חדלות פירעון, ובמקרה שהבקשה נידונה בבית משפט השלום, שסך החובות עולה על 150,000 ש"ח.

צו פתיחת ההליכים יכלול את ההוראות הבאות:

  • הקפאת הליכי הגביה נגד החייב של הגורמים הרלוונטיים;
  • קבלת כרטיס לחיוב מיידי;
  • הטלת הגבלות "שיקומיות" על החייב:
  • הגבלת כרטיס אשראי;
  • החייב יוגדר כמוגבל (מכוח חוק שיקים ללא כיסוי);
  • איסור על החייב לייסד תאגיד;
  • הגבלה על החזקת דרכון ועיכוב יציאה מן הארץ;
  • הצו יקבע דמי מחיה ליחיד ולמשפחתו וקציבת מזונות במקרה הצורך.
  • הצו יקבע תשלום חודשי לכנ"ר בהתאם להכנסות פנויות של החייב במידה וקיימות.

מיום מתן הצו, vחייב יגיש דוחו"ת דו חודשיים עבור הכנסותיו והוצאותיו (הכוללים אסמכתאות לכל הוצאה או הכנסה של החייב).
בתוך כשנה מיום הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון, יתקיים דיון בבקשה החייב, בדיון זה ידון בית המשפט במתן "צו לשיקום כלכלי: הצו יכלול תכנית סדורה לתשלום חובות החייב.
התשלום יקבע על בסיס כושר השתכרות של החייב בהפחתת "דמי מחיה בכבוד"
התשלום יקבע לפרק זמן של 3 שנים, כמו כן יינתנו הוראות לגבי נכסים אשר יכללו בקופת הנשייה (דוגמת דירת החייב).

יש לשים לב כי ישנן חובות שהפטר לא יחול עליהם, כגון:

תשלומים עונשיים- קנס ועיצום כספי של רשות שיפוטית/ מנהלית
חוב שנוצר במרמה או נובע מגניבה, עבירות מין או אלימת חמורה
חוב מזונות, אלא אם בימ"ש הורה אחרת בנסיבות חריגות
ניתן להחריג חוב לפיצויי לנפגעי עבירה.

*אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.
בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין.

אולי יענייך אותך:

שיהוי בהגשת תביעה

בתביעה אזרחית שאינה במקרקעין, הכלל הוא כי תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה (ס' 5+6 לחוק ההתיישנות תשי"ח 1958).
תקופת ההתיישנות החוקית מהווה 'הגבול העליון' לחסימת זכות התביעה, ואילו תקופת השיהוי בהגשת התביעה יכול שיחול בתוך תקופת ההתיישנות.

קרא עוד »

דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין

בהתאם לסעיף 8 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969, התחייבות לעשות עסקה במקרקעין דורשת מסמך כתוב. מדובר בדרישה חוקית מהותית, אשר מתנה תוקף משפטי של התחייבות במקרקעין – בקיומו של מסמך כתוב.

לקביעה חוקית זאת משמעות גדולה, שכן בהעדר התחייבות בכתב כדרישת סעיף 8 לחוק המקרקעין, אין עסקה ואין תוקף להתחייבות אף אם הוכחה התחייבות בעל פה.  ולכן, חובה על צדדים בעסקת מקרקעין היא להעלות את ההתחייבות על הכתב ולעולם לא להסתמך על אמירות בעל פה.

קרא עוד »

הסכם מייסדים

הסכם מייסדים הינו חוזה שנועד להסדיר את היחסים בין שותפים המקימים חברה משותפת.
ההסכם הינו מסמך מקיף הנוגע בכל אפיוני החברה ומטרתו העיקרית היא להסדיר את היחסים בין בעלי המניות ולמנוע סכסוכים עתידיים. זהו חוזה מחייב מבחינה משפטית ויש ליצור אותו בתחילת "מחזור החיים" של החברה.
ההסכם מגדיר את מערכת היחסים של המייסדים, הזכויות, האחריות והתחייבויות של כל מייסד של החברה וכל בעל מניות שיצטרף לחברה לאחר הקמתה.

קרא עוד »
דילוג לתוכן