>

>

צו עיקול זמני במעמד צד אחד

ניהול של הליך משפטי עשוי להמשך זמן רב, לעיתים מספר שנים עד להכרעת בית המשפט, צו העיקול הזמני נועד לשמור על המצב הקיים מיום הגשת הבקשה ועד למתן פסק דין, על ידי הטלת עיקולים שנועדו למנוע מהנתבע ביצוע פעולות בנכס/ים, במצב בו יש חשש כי התובע לא יוכל לבצע את פסק הדין במידה ויינתן לטובתו. ניתן לעקל נכסים כגון חשבונות בנק, רכבים, נכסי מקרקעין, חסכונות, כספים המגיעים לנתבע מצדדי ג' וכדומה.

צו עיקול זמני יינתן בתביעה כספית, או בתביעה בה התובע מבקש לתבוע בעלות על נכס ספציפי (תביעה לדבר שבעין), העיקולים יוטלו בתנאים הנדרשים עד לבירור המחלוקת (סעיף 374 לתקנות).

תקנות סדר הדין האזרחי (ס' 362), קובעות מס' תנאים עיקריים למתן סעד זמני:

  1. קיומה של עילת תביעה – על בית המשפט להשתכנע בקיומה לכאורה של עילת תביעה. קרי, התביעה מעלה שאלה רצינית שיש לדון בה (ראו: (ראו רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק מזרחי (פורסם בנבו, 20.9.2011).
  2. עמידה במאזן הנוחות  – בית המשפט יבחן את הנזק מאי מתן הצו לעומת הנזק מנתינתו וכן נזק שעלול להיגרם לצד שלישי, על המבקש להראות שהנזק שייגרם לו אם לא יינתן הסעד הזמני גדול מהנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני.
  3. שיקולי צדק ויושר – אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין. מי שפונה לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני חייב לנהוג בהגינות ובסבירות, ולגלות את כל העובדות העשויות להיות רלוואנטיות לבקשתו.
  4. הוכחה לקיום חשש סביר לכך שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין –  הוכחת מעשי הברחה עשויה לבסס טענת הכבדה, כמו גם העדר יכולתו הכלכלית של נתבע, לעיתים גובה סכום התביעה עשוי להוות אינדיקציה לקיומה של הכבדה.  (ראו: רע"א 6614/06 כפרות תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC INDUSTRIES INC).

בקשה למתן סעד זמני תוגש בליווי תצהיר. מתן סעד זמני במעמד צד אחד מותנית בהמצאת התחייבות עצמית, ערבות מספקת וכן בהפקדת עירבון לפי קביעת בית המשפט. סכום העירבון לא יעלה על 50,000 ש"ח, אלא אם כן הגדיל בית-המשפט את הסכום מטעמים מיוחדים שיירשמו. לפי תקנה 371(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984

אם ניתן הצו הזמני, על המבקש להמציא למשיב את העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה, וכן את העתק כתב הערבות בתוך 3 ימים ממתן הצו.

**אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.
בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין.

אולי יענייך אותך:

הסכם מייסדים

הסכם מייסדים הינו חוזה שנועד להסדיר את היחסים בין שותפים המקימים חברה משותפת.
ההסכם הינו מסמך מקיף הנוגע בכל אפיוני החברה ומטרתו העיקרית היא להסדיר את היחסים בין בעלי המניות ולמנוע סכסוכים עתידיים. זהו חוזה מחייב מבחינה משפטית ויש ליצור אותו בתחילת "מחזור החיים" של החברה.
ההסכם מגדיר את מערכת היחסים של המייסדים, הזכויות, האחריות והתחייבויות של כל מייסד של החברה וכל בעל מניות שיצטרף לחברה לאחר הקמתה.

קרא עוד »

חובת הצגת מסמכים לנתבע/לחייב במסגרת בקשת רשות להגן

במסגרת תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81 א'1 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז 1967, נתבע/חייב אשר זקוק למסמכים המצויים ברשות התובע על-מנת לבסס את הגנתו רשאי לפנות לצד השני ולבקשם, ועל הצד השני להעביר לו מסמכים אלו כאשר במידה ולא יעשה כן, סביר שתינתן לצד השני הרשות להגן מטעם סירובו בלבד.
כך לדוגמא, כאשר מדובר בתביעה של בנק נגד לקוח, והנתבע- הלקוח, מבקש לעיין במסמכי הבנק על-מנת לבסס את טענות ההגנה שלו, הוכרה זכותו של הנתבע לבקש גילוי מסמכים עוד בטרם התקיים הדיון בבקשת הרשות להגן (למשל – ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5), 133).

קרא עוד »
דילוג לתוכן