החשש הגדול ביותר של בעלי דירות המשכירים את דירותיהם לשוכרים שונים, הוא הרגע בו השוכרים יפסיקו לשלם את דמי השכירות ויסרבו לפנות את הדירה. מצב זה יכול להוביל לפגיעה קשה בבעלי הדירות, במיוחד בפן הכלכלי, כאשר חלקם מייעדים את כספי השכירות לטובת תשלום דמי שכירות עבור דירה אחרת בה הם מתגוררים, בפועל וחלקם עבור משכנתא לדירה נוספת בבעלותם.

התחושה הרווחת בציבור הייתה, כי נקיטת הליך משפטי כנגד השוכר אשר הפסיק לשלם את דמי השכירות ומסרב לפנות את הדירה אינה מספיק אפקטיבית ואינה מרתיעה, שכן ההליכים המשפטיים יכולים להמשך חודשים רבים והם גובים מחיר כלכלי יקר מבעלי הדירות, אשר נאלצים פעמים רבות להתפשר ולוותר על סכומי כסף שהשוכר חייב להם, על מנת שהוא יסכים לפנות את הדירה.

מצב בעייתי מעין זה, לא נעלם מעיניו של המחוקק הישראלי ובשלהי שנת 2008 הותקנו תקנות מיוחדות (תיקון מס' 2 לתקנות סדר הדין האזרחי), אשר נועדו להעניק מענה מהיר ויעיל לבעלי דירות המצויים במצב המתואר לעיל.

תקנה 81 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018, קובעת כי אדם יוכל להגיש תביעה לפינוי המושכר בהליך מיוחד שהחידוש הכי גדול בו הוא לוח הזמנים שנקבע לדיון בתביעה, שהינו מהיר מהרגיל (לא כולל מקרה של דייר מוגן).

על הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים מהיום שכתב התביעה הומצא לו כדין, ואילו הדיון בבית המשפט יקבע לא יאוחר מ-30 ימים מהמועד האחרון להגשת כתב הגנה. כלומר הדיון בתיק יקבע לכל המאוחר בתוך 60 ימים מהיום בו תוגש התביעה.

מדובר בשיפור משמעותי בלוח הזמנים, שכן כידוע בתי המשפט עמוסים מאוד ובעבר תובע היה נאלץ להמתין לעיתים חודשים ארוכים רק כדי להגיע לדיון בבית המשפט. כיום לאחר שנקבע בתקנות המועד בו בית המשפט מחויב לדון בתביעה קיימת וודאות גדולה אצל בעלי הדירות התובעים בהליך זה כי עניינים יסתיים בתוך פרק זמן קצוב וקצר (יחסית).  

תובע אשר ניתן לזכותו פסק דין לפינוי מושכר, רשאי לממש את ביצוע פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל. את הבקשה יש להגיש בטופס "בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר". יש למלא בקצרה את הקבוע בפסק הדין ובמידה ונקבעו הוצאות משפט לציין גם עניין זה.

לבקשה יש לצרף מספר מסמכים ובין היתר: העתק מאושר של פסק הדין, ייפוי כח של עורך דין (במידה והתובע מיוצג על ידי עורך דין), פרטי חשבון בנק של התובע או של בא כוחו (אם הוא מיוצג), וכמובן יש למלא את כל הפרטים הנדרשים אודות החייב, כגון: שם כתובת תעודת זהות וכדומה.

המועד להגשת הבקשה תלוי במה שנקבע בפסק הדין, באופן כזה שאם נקבע מועד פינוי ספציפי בפסק הדין על התובע להמתין עד לחלוף המועד ולאחר מכן במידה והמושכר לא פונה, יוכל להגיש את הבקשה לביצוע פסק הדין לפינוי מושכר בלשכת ההוצאה לפועל.

יש לציין, כי מלבד לתביעת הפינוי בעל הדירה שנפגע כלכלית מכל המצב שנכפה עליו, יכול להגיש גם תביעה כספית בגין כל הנזקים, הטרדה ועגמת הנפש שנגרמו לו. תביעה זו תוגש בנפרד מהתביעה לפינוי מושכר ויש לפתוח בגינה הליך נפרד (תקנה מס' 81(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018).

***אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין.

אולי יענייך אותך:

תביעת ליקויי בניה

קניית דירה היא אחת מההשקעות החשובות ביותר שאדם מבצע במהלך חייו.
לאור חשיבותה וגודל ההשקעה הכספית הנלווית אליה, נחקקו בישראל מספר חוקים אשר מטרתם להגן על הקונה, ולהסדיר את החובות והזכויות בין צדדים לעסקת מכר, ביניהם חוק המכר (דירות) תשל"ג 1973.

קרא עוד »

שיהוי בהגשת תביעה

בתביעה אזרחית שאינה במקרקעין, הכלל הוא כי תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה (ס' 5+6 לחוק ההתיישנות תשי"ח 1958).
תקופת ההתיישנות החוקית מהווה 'הגבול העליון' לחסימת זכות התביעה, ואילו תקופת השיהוי בהגשת התביעה יכול שיחול בתוך תקופת ההתיישנות.

קרא עוד »

הסכם מייסדים

הסכם מייסדים הינו חוזה שנועד להסדיר את היחסים בין שותפים המקימים חברה משותפת.
ההסכם הינו מסמך מקיף הנוגע בכל אפיוני החברה ומטרתו העיקרית היא להסדיר את היחסים בין בעלי המניות ולמנוע סכסוכים עתידיים. זהו חוזה מחייב מבחינה משפטית ויש ליצור אותו בתחילת "מחזור החיים" של החברה.
ההסכם מגדיר את מערכת היחסים של המייסדים, הזכויות, האחריות והתחייבויות של כל מייסד של החברה וכל בעל מניות שיצטרף לחברה לאחר הקמתה.

קרא עוד »
דילוג לתוכן