שליחת אזהרה לחייב, טרם נקיטת הליכים, הינו תנאי מקדמי לנקיטת הליכי הוצל"פ, שכן מבקשים לממש את רכוש החייב, ויש לאפשר לו להיערך כיאות במסגרת הקבועה בחוק שהינה 30 ימים מיום המצאת אזהרה ההוצאה לפועל.
בקשה לנקיטת הליך לפני מתן אזהרה היא חריג לכלל זה, החל במקרים של ביצוע שטרות או פסק דין בהוצאה לפועל (אך לא בבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א'1).
הטלת עיקולים בטרם מסירת אזהרה הינה צעד דרסטי' שכן, ננקטים נגד החייב הליכי גבייה אגרסיביים מבלי שמודע להם.
הרציונל בהטלת עיקולים בטרם משלוח אזהרה, הינו לאפשר לזוכה "לתפוס" רכוש ולעקלו על מנת שהחייב לא יבריח כספים/רכוש לאחר המצאת האזהרה כדי לחמוק מתשלום חובו (ראו: חיים רווה, דיני ההוצאה לפועל, התש"ע-2010, בעמ' 32-33).
הטלת עיקולים בטרם המצאת אזהרה נעשית בהתאם להוראת סעיף 7(ה) החל במקרה של מימוש פסקי דין, ומימוש שטרות נוכח הוראות וסעיף 81א.(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967.
החוק מאפשר לרשם ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת בנסיבות המקרה – האם מוצדק לנקוט בהליכי גביה לפני משלוח אזהרה.
השיקולים בהם יתחשב רשם ההוצאה לפועל הינם יש חשש כי במידה ולא יינתנו העיקולים בטרם המצאת האזהרה יפעל החייב להברחת נכסים באופן אשר ימנע מן המבקש לגבות את חובותיו באופן ויכשיל את האפשרות למימוש החוב ומילוי הוראות החוק, כמו כן, האם אי מתן צו העיקול יכביד על גביית הכספים בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב ובחשש כי יבריח נכסים? , ובהתחשב בגובה החוב.
זוכה המבקש הטלת עיקולים בטרם המצאת אזהרה נדרש להגיש בקשה מנומקת ולצרף לה תצהיר לאימות העובדות הכלולות בבקשה.
***אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.
בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין.
