>

>

התנגדות לביצוע שטר

שטר חוב/שיק הינו מסמך התחייבות בעל חשיבות גבוהה המהווה התחייבות של מושך השיק – האדם אשר "משך" את השיק מהבנק העביר את השיק ואחראי לתשלום הסכום הנקוב בשיק, לתשלום כסף לישות אחרת – הוא המוטב / הנפרע.

שיק שסורב על ידי הבנק, ממנו "נמשך" השיק/שטר חוב, ניתנים להגשה "לביצוע" בלשכת ההוצאה לפועל בלא צורך בניהול הליך משפטי.

ישנן מספר סיבות לסירוב שיק, כגון אי כיסוי מספיק "אכ"מ", חשבון מוגבל, שיק שבוטל, שיק פגום בצורתו ועוד.

במידה ויש לחייב טענות נגד ביצוע שטר החוב בהוצאה לפועל, עליו לפעול במניין הימים הקבוע בדין- 30 ימים מיום קבלת אזהרה ההוצאה לפועל במסירה אישית לידיו ולהגיש התנגדות לשיק.

ההתנגדות מוגשת ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגש השטר/ השיק על ידי הזוכה. 

להתנגדות יצורפו המסמכים הבאים:

  • טופס בקשה של ההוצאה לפועל
  • צילום ת.ז. של החייב
  • בקשה מנומקת היטב בה יפורטו העובודות והסיבות להתנגדות
  • תצהיר החייב מאומת על ידי עורך דין, לתמיכה בעובדות הבקשה להתנגדות לביצוע השטר/שיק

בקשת ההתנגדות והתצהיר חייבים להיות מנומקים היטב, אין להסתפק בנימוקים כלליים במסגרת התצהיר והבקשה, ויש לרדת לפרטי פרטים של ההתנגדות.

לדוגמא: אם מדובר בשיק שניתן לתשלום עבור סחורה שסופקה לחייב, על החייב לפרט בדיוק מדוע הוא מתנגד לביצוע של השיק, למשל- הסחורה לא סופקה במלואה, חלק מהסחורה לא סופקה לחייב ובמקרה זה על החייב לפרט בדיוק מהי הסחורה שלא סופקה. 

לא ניתן להסתפק בטענות סתמיות ובהכחשה כללית.

בנוסף יש לצרף להתנגדות את כל המסמכים הרלוונטיים להוכחת הטענות.

במידה וההתנגדות הוגשה במניין הימים הקבוע בדין (כאמור 30 ימים מיום המצאת אזהרת ההוצאה לפועל לחייב), רשם ההוצל"פ יעכב את ביצוע השטר ויעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך.

משהועבר כתב ההתנגדות לבית המשפט – הופכת בקשת ביצוע השטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר, ורואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. 

לאחר העברת ההתנגדות על ידי רשם ההוצאה לפועל, יקבע בית המשפט מועד לדיון בהתנגדות, בו ייחקר החייב על תצהירו על ידי הזוכה. בדיון זה בית המשפט אינו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירו של המבקש נכונות הן; עליו לצאת מן ההנחה, שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנותו ע"א 356/85 משה מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז.

לאחר הדיון יחליט בית המשפט האם לדחות את ההתנגדות או לקבלה, לעיתים בית המשפט יכול לקבל את ההתנגדות עם סייגים כהפקדת ערובה כספית בקופת בית המשפט עד לסיום ההליך. במידה ותדחה ההתנגדות התיק יוחזר ללשכת ההוצאה לפועל להמשך גביה והליכי הגביה יופעלו מחדש. במידה וההתנגדות תתקבל, ימשיך בית המשפט לדון בטענות הצדדים במסגרת הליך אזרחי מתאים למהות התביעה ולסכומה.

אולי יענייך אותך:

חובת הצגת מסמכים לנתבע/לחייב במסגרת בקשת רשות להגן

במסגרת תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81 א'1 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז 1967, נתבע/חייב אשר זקוק למסמכים המצויים ברשות התובע על-מנת לבסס את הגנתו רשאי לפנות לצד השני ולבקשם, ועל הצד השני להעביר לו מסמכים אלו כאשר במידה ולא יעשה כן, סביר שתינתן לצד השני הרשות להגן מטעם סירובו בלבד.
כך לדוגמא, כאשר מדובר בתביעה של בנק נגד לקוח, והנתבע- הלקוח, מבקש לעיין במסמכי הבנק על-מנת לבסס את טענות ההגנה שלו, הוכרה זכותו של הנתבע לבקש גילוי מסמכים עוד בטרם התקיים הדיון בבקשת הרשות להגן (למשל – ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5), 133).

קרא עוד »

שיהוי בהגשת תביעה

בתביעה אזרחית שאינה במקרקעין, הכלל הוא כי תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה (ס' 5+6 לחוק ההתיישנות תשי"ח 1958).
תקופת ההתיישנות החוקית מהווה 'הגבול העליון' לחסימת זכות התביעה, ואילו תקופת השיהוי בהגשת התביעה יכול שיחול בתוך תקופת ההתיישנות.

קרא עוד »

הקמת חברה בע"מ, מהם השיקולים? האם וכיצד להקים?

הרעיון שעומד מאחורי הקמת חברה בע"מ הינו הפרדה בין בעלי המניות לחברה עצמה. חברה מוגדרת כאישיות משפטית נפרדת עם מספר זיהוי משלה (ח.פ.).
בין החברה לבעלי המניות ישנה חציצה ("מסך"), אשר מפריד ביניהם ובין החברה, ככלל, חובות החברה הינם עצמאיים ונפרדים, בהם חבה החברה בלבד.
לכך יש חריגים כמובן, כדוגמת חתימתו של בעל מניות בחברה על ערבות אישית לחובות החברה.

קרא עוד »

אלו תנאים צריך להכיל הסכם שותפות?

שותפות היא גוף משפטי שבו שני אנשים או יותר חוברים יחדיו לשם ניהול עסק למטרת הפקת רווחים.
כדי לצמצם את הפוטנציאל למורכבות ולקונפליקטים בין שותפים במסגרת המשפטית של שותפות, יצירת הסכם שותפות הוא הכרח.
הסכם השותפות הוא מסמך המשפטי, המכתיב את אופן ניהול העסק, ומפרט את מערכת היחסים בין כל אחד מהשותפים.

קרא עוד »
דילוג לתוכן