>

>

פירוק שיתוף במקרקעין: סוף למערכת היחסים

בעולם הנדל"ן, מושג "פירוק שיתוף במקרקעין" עולה פעמים רבות, בין אם מדובר ביורשים המבקשים לחלק ירושה, בני זוג גרושים המעוניינים להפריד את נכסיהם, שותפים שדרכם נפרדו או שעליהם להגיע לידי סיום בשל נסיבות חיצוניות  – הליך זה נוגע לכל מי שמחזיק בבעלות משותפת על נכס מקרקעין, כך למשל קרקע חקלאית לאחר הליך הפשרה אשר לא ניתן להפריד בין שותפיה אלא בדרך של פירוק שיתוף.

מהותו של פירוק שיתוף:

פירוק שיתוף הוא הליך משפטי שמטרתו לחלק נכס משותף בין מספר בעלים, הליך זה מאפשר לכל שותף לממש את זכויותיו בנכס ולקבל את חלקו היחסי.

אפשרויות פירוק:

  • מכירת הנכס וחלוקת התמורה: זוהי האפשרות הנפוצה ביותר, המאפשרת לכל שותף לקבל את חלקו היחסי בכסף לאחר ביצוע הליך של כינוס נכסים.
  • חלוקת הנכס בעין: במקרים מסוימים, ניתן לחלק את הנכס פיזית בין השותפים זוהי גם ברירת המחדל של הדין.
  • רישום בית משותף: אפשרות זו רלוונטית במקרים מתאימים לרישום, שם ניתן לרשום כל דירה כיחידה נפרדת על שם שותף אחר.
  • רכישת חלקם של שותפים אחרים: שותף אחד יכול לרכוש את חלקם של שותפים אחרים ולהפוך לבעלים יחיד של הנכס.

הליך פירוק שיתוף:

  • הגשת תביעה: הליך פירוק שיתוף מתחיל בהגשת תביעה לבית המשפט המוסמך.
  • דיון מקדמי: במסגרתו בית המשפט ינתח את התיק וכתבי הטענות שהוגשו ובדרך כלל ינסה להביא את הצדדים להסכמה.
  • שמאות: אם לא הושגה הסכמה, בדר"כ בית המשפט יורה על הליך שמאות לקביעת שווי הנכס בשלב הראשון.
  • החלטת בית המשפט: לאחר קבלת חוות הדעת של השמאי, בית המשפט יקבע את אופן חלוקת הנכס.

טיפים חשובים:

  • התייעצות עם עורך דין: מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום המקרקעין לפני הגשת תביעה.
  • הכנה יסודית: חשוב להכין את כל המסמכים הרלוונטיים, כגון נסח רישום, חוזה רכישה, חוות דעת שמאי ועוד.
  • סבלנות: הליך פירוק שיתוף יכול להיות מורכב וארוך.

לסיכום:

פירוק שיתוף במקרקעין הוא כלי משפטי יעיל לחלוקת נכס משותף. חשוב להתנהל בהליך זה בצורה מקצועית תוך ליווי משפטי הולם, על מנת להבטיח את זכויותיכם ולמנוע עיכובים וסיבוכים.

הערה: כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי.

אולי יענייך אותך:

דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין

בהתאם לסעיף 8 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969, התחייבות לעשות עסקה במקרקעין דורשת מסמך כתוב. מדובר בדרישה חוקית מהותית, אשר מתנה תוקף משפטי של התחייבות במקרקעין – בקיומו של מסמך כתוב.

לקביעה חוקית זאת משמעות גדולה, שכן בהעדר התחייבות בכתב כדרישת סעיף 8 לחוק המקרקעין, אין עסקה ואין תוקף להתחייבות אף אם הוכחה התחייבות בעל פה.  ולכן, חובה על צדדים בעסקת מקרקעין היא להעלות את ההתחייבות על הכתב ולעולם לא להסתמך על אמירות בעל פה.

קרא עוד »

הקמת חברה בע"מ, מהם השיקולים? האם וכיצד להקים?

הרעיון שעומד מאחורי הקמת חברה בע"מ הינו הפרדה בין בעלי המניות לחברה עצמה. חברה מוגדרת כאישיות משפטית נפרדת עם מספר זיהוי משלה (ח.פ.).
בין החברה לבעלי המניות ישנה חציצה ("מסך"), אשר מפריד ביניהם ובין החברה, ככלל, חובות החברה הינם עצמאיים ונפרדים, בהם חבה החברה בלבד.
לכך יש חריגים כמובן, כדוגמת חתימתו של בעל מניות בחברה על ערבות אישית לחובות החברה.

קרא עוד »

שיהוי בהגשת תביעה

בתביעה אזרחית שאינה במקרקעין, הכלל הוא כי תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה (ס' 5+6 לחוק ההתיישנות תשי"ח 1958).
תקופת ההתיישנות החוקית מהווה 'הגבול העליון' לחסימת זכות התביעה, ואילו תקופת השיהוי בהגשת התביעה יכול שיחול בתוך תקופת ההתיישנות.

קרא עוד »
דילוג לתוכן