>

>

בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות

המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר נקבע בתקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 והינו 30 ימים מיום המצאת האזהרה לחייב. עיכוב ההליכים כאשר ההתנגדות הוגשה בזמן – מוביל לעיכוב אוטומטי של הליכים ע"י רשם ההוצל"פ.

חייב אשר לא הגיש התנגדות במועד הקבוע בחוק, נדרש לבקש את הארכת המועד להגשת ההתנגדות ולהגישה להוצאה לפועל בצירוף כתב ההתנגדות ותצהיר.

לאחר קבלת ההתנגדות, רשם ההוצאה לפועל יעביר את ההתנגדות והבקשה להארכת המועד לבית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות (תקנה 109 לתקנות ההוצאה לפועל).

בית המשפט ידון ויכריע בבקשת הארכת המועד בשימוש בסמכותו בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, לפיה מועד או זמן שנקבע בחיקוק "ניתן להאריכו מטעמים מיוחדים שיירשמו".

ההלכה הפסוקה קבעה כי "טעמים מיוחדים" צריכים להצדיק את הארכת המועד ומשקפים קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין (בש"א 6402/96 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' רחל מיכקשווילי , נ (3) 209).

בשנים האחרונות נוטה הפסיקה "להגמיש" את הדרישה ל"טעם מיוחד" בעיקר במקרים בהם עסקינן בהליך ראשון בפני הערכאה הדיונית בהם לא היה למבקש כלל "את יומו" בפני בית המשפט.  

במסגרת בחינת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד, מייחס ביהמ"ש משקל למידת האיחור בהגשת ההליך, לצד זה נותן בית המשפט את הדעת למכלול שיקולים ובהם – מהות הטעם שהציג המבקש להגשת ההליך באיחור וסיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. (ראה ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית, נובמבר 2012,  הוצאת פרלשטיין- גינוסר, עמ' 85-86).

בית המשפט נדרש למכלול הנסיבות לצורך קביעת ה"טעם המיוחד" הנדרש, תוך עריכת איזון בין האינטרס של החייב כי יתאפשר לו להתגונן כנגד דרישת החוב, לבין האינטרס של הזוכה בסופיות הדיון והוודאות כי בחלוף זמן רב יהא זכאי לפעול לגביית החוב (תט (נת') 13327-12-11 נס – דן 1996 בע"מ נ' עדן לבונה – בנין השקעות ויזום (2000) בע"מ).

בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות תוגש בכתב, בצרוף תצהיר וכתב התנגדות, אל לשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה הבקשה לביצוע שטר. רשם ההוצאה לפועל ייתן הוראות ביחס לחיוב בריבית ויעביר את הבקשה לבית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות.

 

**אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.
בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין.

אולי יענייך אותך:

אלו תנאים צריך להכיל הסכם שותפות?

שותפות היא גוף משפטי שבו שני אנשים או יותר חוברים יחדיו לשם ניהול עסק למטרת הפקת רווחים.
כדי לצמצם את הפוטנציאל למורכבות ולקונפליקטים בין שותפים במסגרת המשפטית של שותפות, יצירת הסכם שותפות הוא הכרח.
הסכם השותפות הוא מסמך המשפטי, המכתיב את אופן ניהול העסק, ומפרט את מערכת היחסים בין כל אחד מהשותפים.

קרא עוד »

הקמת חברה בע"מ, מהם השיקולים? האם וכיצד להקים?

הרעיון שעומד מאחורי הקמת חברה בע"מ הינו הפרדה בין בעלי המניות לחברה עצמה. חברה מוגדרת כאישיות משפטית נפרדת עם מספר זיהוי משלה (ח.פ.).
בין החברה לבעלי המניות ישנה חציצה ("מסך"), אשר מפריד ביניהם ובין החברה, ככלל, חובות החברה הינם עצמאיים ונפרדים, בהם חבה החברה בלבד.
לכך יש חריגים כמובן, כדוגמת חתימתו של בעל מניות בחברה על ערבות אישית לחובות החברה.

קרא עוד »
דילוג לתוכן